פסק-דין בתיק ה"פ 10571-10-11

בפניי בקשה לדחייה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, חוסר עילה והעדר יריבות שהוגשה ע"י הנתבעים שהינם המבקשים בבקשה לדחייה על הסף (להלן:"הנתבעים") כנגד התובע שהינו המשיב בבקשה לדחייה על הסף (להלן:"התובע").

1.         העיקרון המנחה הוא כי בירור המחלוקת שבין הצדדים לגופה עדיפה על מחיקת או דחיית

התובענה לפני בירורה הענייני. בתי המשפט נוהגים בזהירות יתירה במתן החלטה הדוחה

את התביעה על הסף ואשר מסיימת בכך את הבירור המשפטי כבר בשלב המקדמי. יחד עם זאת תקנות 100 ו101 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") אינן תיאורטיות בלבד, אלא מקנות הן לבית המשפט סמכות לסלק על הסף הליכים אשר קיים בהם פגם מהותי המצדיק את סלוק התביעה על הסף בשלב המקדמי ללא ניהול הליך משפטי מלא.

בע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, בעמוד 584, התייחס כבוד השופט א' ריבלין לסוגיה וקבע כדלקמן:

"אכן, ההלכה הפסוקה הכירה בזכות לגישה חופשית ויעילה אל בתי-המשפט כזכות יסוד, אשר בית המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות אחרות (ע"א 6805/99) תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5), 433; ע"א לוין נ' לוין, פ"ד מח(2), 862 ), תפקידם של בתי-המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד אלא מטעמים כבדי משקל (ראו ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נא(3),, 577)".

ישום העקרונות על המקרה הנדון:

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים:

2.         התובע הגיש המרצת פתיחה  כנגד שני הנתבעים  שהינם עובדי המוסד לביטוח לאומי, בה 

עתר לסעדים הבאים: לזמן את הנתבעים ולחייבים להסביר ולנמק בכתב מדוע הם מסרבים לבצע את פסק דין שניתן ב"ל 1929/08 צמח נ' המל"ל (לא פורסם, 11.9.11), אשר חייבם בתשלום הבטחת הכנסה ומדוע הם לא משלמים לו קצבת זקנה אשר גם בגינה הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בתיק 1926/08 אשר, טרם ניתן פסק דין.

            המשיבים הגישו, באמצעות הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי, את הבקשה שבפניי. לטענתם, יש לדחות את התביעה על הסף מהטעמים הבאים: הסעד המבוקש אינו מוענק בהמרצת פתיחה, אין בכתב התביעה נימוק מדוע הוגשה התביעה כנגד הפקידים באופן אישי, לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בטענות התובע.

3.         התובע, הגיב לבקשה וסבר כי יש לדחותה מהטעמים הבאים: הבקשה הינה קנטרנית וטורדנית, הבקשה הוגשה במרמה ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט, לא צורפה ראיה בכתב לתמיכה בטענותיהם,  אין לבקשה כל יסוד משפטי. לחילופין  טען המבקש כי ככל שאין סמכות עניינית לבית משפט זה, יש מקום להורות על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך. 

דיון :

היעדר יריבות וחסינות:

4.         הנתבעים בבקשה לדחייה על הסף טוענים שאין להם כל יריבות עם התובע, שכן הטענות המועלות על ידו הם כנגד המוסד לביטוח לאומי שהוא למעשה המעביד שלהם. כלומר מדובר בטענת של חוסר יריבות.

התובע, לעומתם פירט בכתב התביעה כי הנתבעים מסרבים לשלם לו הבטחת הכנסה וקצבת זקנה, על אף שהוא זכאי לה, לטענתו, ע"פ הקריטריונים. לטענת התובע הנתבעים לא מבצעים פסק דין שניתן בבית הדין לעבודה ומכאן שיש מקום להגשת התביעה כנגדם באופן אישי.

              מעיון בכתבי הטענות עולה כי מדובר במחלוקת שבין התובע למוסד לביטוח לאומי, אשר הנתבעים היו בעלי התפקיד מטעם המוסד לביטוח לאומי אתם היה לתובע קשר. העיקרון המנחה הוא כי אין לתבוע באופן אישי נציגי רשויות ציבוריות או אף בעלי תפקידים בחברה, אלא במקרים יוצאי דופן כמו חריגה מסמכות והתנערות הגוף הצבורי ממעשי עובדיו. מתיאור המקרה הנדון, עולה כי לא רק שלא  מדובר במקרה מובהק בו העובדים חרגו מתפקידם הציבורי, למטרות פרטיות ובלתי חוקיות, אלא הרשות הצבורית עצמה (המוסד לביטוח לאומי) היא זו התומכת בטענת העובדים שאין בינם לבין התובע כל יריבות. לפיכך אין מקום להגיש את התביעה באופן אישי כנגדם,  שכן המחלוקת היא בין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי. היות הנתבעים עובדים של אותו מוסד אינה יוצרת יריבות משפטית, אלא כאמור במקרים יוצאי דופן, כמו חריגה מסמכות, אשר המרקה הנדון אינו נופל בגדרם.

            המחוקק אף מצא לנכון לעגן בחוק את זכותם של עובדי הצבור לחסינות הקבועה בסעיף  7 א' לפקודת  הנזיקין [נוסח חדש] הקובע:

            " חסינות עובד הציבור